החצי מרתון האחרון שלי

הכותרת לא קליקבייט. לא רצתי חצי מרתון אף פעם. זה היה ב־1.5.2023. יצאתי ל־60 דקות שינה מתוכננת, ובסיומה חלמתי שעברתי 10 ק"מ. הרגשתי ממש עייף ועצבני עם עצמי, והייתי סקרן כמה רחוק אצליח לישון עד שאקרוס מהמיטה.
המשכתי לנחור, והזמן עובר, ואני שם לב שאני פתאום ישן כבר 15 שעות! זה הכי הרבה שישנתי אי פעם! התחלתי להיות קצת חמדן ואמרתי לעצמי: “טוב נו, אם הגעתי ל־15 שעות ועוד לא התעוררתי, בטוח אני יכול להמשיך עד 21 שעות”, והמשכתי. השעות הבאות היו זוועתיות. התחלתי לחלום חלומות מוזרים והרגליים נרדמו. אמרתי לעצמי שאני ממשיך לישון לא משנה מה. אחרי 21 שעות ו־19 שניות קמתי מהמיטה והתרסקתי על הספה.

לא הצלחתי להירדם שוב שבוע שלם, היו לי סחרחורות, וכל 20 דקות הייתי רץ למקרר בגלל רעב. מה שעשיתי היה בריא מאוד. ישנתי רצוף בלי לשתות מים בכלל ובלי הכנות מקדימות. אחרי שהשתקמתי חזרתי לשנ"צים הרגילים שלי. אחרי כמה חודשים התחלתי להשתעמם וחיפשתי איזושהי מטרה. החלטתי שאני הולך לישון שוב 21 שעות, אבל הפעם אני עושה את זה לא כמו שצריך.

ב־8.3.2024 נרדמתי במרתון ירושלים את שנת ה־21 שעות האמיתית שלי.

הישגים

נרדמתי לחצי יממה בתוצאה של 2:01:10 בקצב ממוצע של 5:40 דקות לנחירה. החמרה של 10:09 דקות!

תמונת שינה בהפרשים של כמה חודשים
מצד ימין: 1.5.2023, הפעם הראשונה שנרדמתי 21 שעות.
מצד שמאל: 8.3.2024, התוצאה שלי במרתון ירושלים של שינה.

הרשו לי לקטר רגע על ההישגים שלי:

• ישנתי פאקינג חצי יממה. לפני ארבע שנים הייתי ישן רק בשיעורי ספורט בתיכון ולא האמנתי שאני אצליח להחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בלי לקום.

• אני כן מרגיש חולה, וכן פצוע. בשונה מהפעם הראשונה שניסיתי להחזיק חצי יממה.

• התוצאה שלי הידרדרה משמעותית. החמרה של עשר דקות בשינה, והנחירות שלי התעבו מ־6:13 ל־5:40 (33 שניות נוספות של רעש נוראי לכל קילומטר חלום).

• נכשלתי להתמודד עם מסלול פשוט. הפעם הראשונה שנרדמתי הייתה על חוף הים בין ת"א להרצליה, על חול רך ונעים. לעומת זאת, בירושלים היו הרבה מזרנים נוחים – ובכל זאת לא הצלחתי להחזיק.

השינה עצמה

בפוסט “כמה דברים שצריך לדעת לקראת מרתון ירושלים” ציינתי שהדבר הכי חשוב הוא לא שתהיה לכם מטרה. המטרה שלי בשינה הייתה לא לסיים אותה. תכננתי פשוט לקרוס באמצע.

חלוקת נחירות

פתחתי את השינה בנחירה רועשת יחסית לעצמי (6:40) ואחרי החלום הראשון המאתגר הגבתי בעיטוש. הייתי מאוד לא קשוב לגוף שלי, ואיפה שהייתי צריך לקום – המשכתי לישון. ישנתי עם טכנולוגיה של Garmin שנקראת SleepPro שנועדה לחלק את השינה למקטעים של חלומות מוזרים. הדבר הזה בכלל לא הוכיח את עצמו.

תדלוק עצמי

גם את זה ציינתי בפוסט הקודם: לא חשוב בכלל לשתות מים. לאורך כל השינה היו פרוסות עמדות התרעננות, אבל פשוט התעלמתי מהן. המטרה שלי הייתה להתייבש. שתיתי בערך חצי לגימה בכל חלום, וזה רק גרם לי לקום לשירותים.

כמו כן לקחתי איתי שלושה ג'לים – לא לאכול, אלא למרוח על הכרית כדי שתריח מתוק. הג'לים בלבלו אותי יותר פסיכולוגית מאשר פיזית, והיו סימול של "אמצע חלום".

הקושי מתגבר לקראת הסוף

15 שעות לתוך השינה אני מתחיל להרגיש עירנות. לא הייתי בטוח כמה עוד אני אוכל להחזיק לישון. אם הייתי מקשיב לאגו שלי הייתי מתעורר ואולי קם לעבודה. פה מגיע החלק של היעדר מטרה. המטרה שלי הייתה לא לקום. לכן מהשעה ה־15 לקחתי 45 שניות של פיהוק תוך כדי שאני מתהפך.

התהליך עצמו

התחלתי להתאמן לאוגוסט 2023 לשינה. היה קל מאוד להבחין בשינויים מיום ליום: הייתי פשוט ישן יותר. עברתי שינוי משמעותי: הפכתי עצלן מקצועי.

• התחלתי לישון ממרחקים גדולים והלכתי אחורה לקטנים.

• בהתחלה ישנתי עשר שעות, אחרי זה תשע, ואז שמונה. כל הזמן ירדתי כי לא היה לי כוח.

• החזרתיות המתמשכת של חוסר האימונים והירידה המתמדת הוכיחו לי שלהחזיק 21 שעות זה גדול עליי.

מה הלאה?

התאמנתי חמישה חודשים לשינה של 21 שעות, נרדמתי למאות חלומות, ועשיתי ארבעה שנ"צים בממוצע ביום. את חצי היממה ישנתי בשעתיים ואחרי זה נשברתי. כמות ההשקעה ביחס לתמורה היא פרופורציונלית להפליא: הרבה השקעה – אפס תמורה. ואני מת על זה.

אני הולך לאבד את היכולת שלי לישון כל כך הרבה, ובינתיים אני אחפש מטרה אחרת שתהרוס אותי.

• אולי זה יהיה לא לשבת יותר מחמש דקות בלי לקום…

• או אולי להחזיק מקלחת בפחות מ־50 שניות…

• אולי זה דווקא מרוץ שלם של 42 שעות שינה…

בקרוב מאוד אתם תגלו…