מרתון בירושלים...? למה לי

ב־8.3.2024 הולך להתקיים מרתון ירושלים. אני ממש לא מתרגש לקראת האירוע – זה עוד ריצה מיותרת שעושים בעיר עם יותר עליות ממדרגות בבית ספר יסודי. זה הולך להיות החצי מרתון הרשמי הראשון שלי, ואני בטוח שהוא גם האחרון.
המון אנשים מהקהילה הולכים להשתתף באירוע ולכן החלטתי לרשום כמה "טיפים" חשובים – כלומר, מה לא לעשות אם אתם רוצים לשרוד את זה.

תשכחו מהמטרה שלכם

כל האימונים המקדימים? לא חשובים. מי בכלל צריך תוכנית? תגיעו לקו הזינוק בלי שום מטרה, ואלתרו תוך כדי. אם תכננתם לרוץ 10 ק"מ בשעה – למה לא לכוון ל־40 דקות?
אל תהיו זהירים, תהיו חמדנים: ברגע ההזנקה – טוסו הכי מהר שאתם יכולים. מקסימום אחרי 3 ק"מ תתעייפו ותעברו להליכה. תזכרו: מי שלא מתעלף – לא באמת נתן את כולו.

אל תנוחו, תאכלו מה שבא, ואל תשתו מים

הכי גרוע זה להגיע לקו הזינוק כשאתם "מרגישים טוב". עדיף להגיע עייפים, כי ככה תרגישו שעמדתם באתגר אמיתי. תאכלו ארוחה כבדה בלילה לפני – פיצה, שווארמה, למה לא גם חומוס עם מלא טחינה? זה יגרום לכם להרגיש "קלילים" בריצה.
מים? שטויות. מים זה לחלשים. הגוף הוא לא מכונית שצריכה דלק – הוא יותר כמו אופניים חלודים, אם תוסיפו מים זה רק יכביד.

ביום המרוץ – מי שרץ חצי מרתון או מרתון – עדיף לדלג על ארוחת הבוקר. בטן ריקה זה בוסט טבעי.

אל תתדלקו את עצמכם בזמן הריצה

יש נקודות במסלול שמחלקים מים וג'לים – תתעלמו מהם. זה רק יבזבז לכם זמן יקר. אתם יכולים לרוץ לנצח בלי מים, הרי ככה עשו האבות הקדמונים.
ג'לים? שטויות. סוכר זה ממכר. עדיף להיכנס לריצה על ריק ולראות מי שורד עד הסוף.

הכי טוב זה לנסות בזמן אמת

או כמו שאני אוהב להגיד – הכי כיף למדל ב־production.
קניתם נעליים חדשות אתמול? תרוצו איתן! מה הסיכוי שתהיה שלפוחית בדיוק במרוץ?
לא ניסיתם ג'לים לפני? יאללה, זו ההזדמנות המושלמת לבדוק אם אתם אלרגיים.
תמיד פתחתם ריצה לאט? שנו פתאום אסטרטגיה – תתחילו בספרינט ותראו איך זה נגמר.

אני למשל גיליתי פיצ'ר בשעון שלי שבוע שעבר – הוא מחשב לי קצבים. לא ניסיתי עדיין, אבל ברור שאנסה את זה ביום המרוץ עצמו. מה כבר יכול להשתבש?

אחרי כל עליה יש עוד עליה

מי שלא ירושלמי לא יבין זאת. ירושלים מלאה בעליות, ותמיד כשאתה מסיים עוד עלייה אתה מסתכל קדימה ורואה מולך עוד עלייה. כולם נבהלים מהעליות בירושלים, אבל האמת? זו החוויה האמיתית. כמה שיותר עליות – יותר סבל. תנו פול גז בעלייה הראשונה ותשרפו את הרגליים כבר בהתחלה. ככה תגלו כמה באמת אתם לא בכושר.
אל תתכננו שום דבר מראש, אל תבחנו את המסלול. תנו להפתעות של ירושלים לפרק לכם את הרגליים, כי אין דבר יותר אותנטי מלהתמוטט מול העירייה עם חיוך מזיע.

בשורה התחתונה:
מרתון ירושלים זה לא על סבלנות, לא על תכנון, לא על מים – זה על לזרום, להמר, ולגלות בדרך כמה רעיון רע זה היה.